גמליאל החל את הרומן שלו עם המוסיקה במקרה: הוא לימד את עצמו לנגן שיר של אביב גפן בפסנתר בכיתה י', בכדי להרשים בחורה שלמדה בבית הספר שלו. הקשר עם הנערה נגוז באיבו - היא עזבה את בית הספר בטרם הספיק להופיע בפניה, אך הקשר עם הפסנתר נשאר. לאחר תקופה שבה היה חבר בלהקת צעירי תל אביב, החל גמליאל לכתוב ולהלחין את שיריו בעצמו. הוא הקים להקה בשם פואנטה, והשתתף במחזמר על חייו של הרצל, במסגרת הלהקה הייצוגית של הרצלייה.

במהלך שירותו הצבאי התגלגל גמליאל בין להקת חיל הקשר, להקת "מיתרים" של חיל חינוך ולהקת הרוק של חיל חינוך (עם עידן רייכל כמנהל מוסיקלי וכברה קסאי כעמיתה). גמליאל כתב והקליט את השיר "דמיונית" במסגרת הלהקה. השיר שוחרר לרדיו וזכה להשמעות נאות.

גמליאל התקבל לאחר שחרורו לתוכנית "כוכב נולד", ולמרות שלא זכה להגיע למקומות הראשונים, סייעה החשיפה לקידום הקריירה שלו, והוא החל להופיע ולעבוד על אלבום הבכורה שלו.

למרות שכבר היו לו מספיק חומרים לאלבום, התקשה גמליאל בהוצאתו לאור, והמשיך להופיע בתדירות בינונית. גם "דמיונית", שביצע במהלך העונה הראשונה של "כוכב נולד", לא סייע לו לקחת צעד נוסף קדימה, ונראה כי הוא אף נפגע מהמיתוג האוטומטי עם התוכנית, שפליטיה (לא הפיינאליסטים) לא מצאו את מקומם בתעשיית המוזיקה ברוב המכריע של המקרים.

במאי 2007 שוחרר, אחרי שנתיים של עבודה מאומצת על אלבום הבכורה, הסינגל הראשון "מקום בלילה". באלבום המלא, שיצא בינואר 2009 ונוצר ביחד עם שותפיו המוזיקליים רפי קריספין ואייל מזיג, מורן אחראי לכל הלחנים, לרוב הטקסטים ולחלק משמעותי בהפקה המוזיקלית.

User-contributed text is available under the Creative Commons By-SA License and may also be available under the GNU FDL.